פסק-דין בתיק ת"א 15713-08

ביום 15.6.2008 הגיש התובע נגד הנתבעת תביעה כספית על סך של 209,000 ש"ח. בד בבד הגיש בקשה להורות על עיכוב הליכי הוצאה לפועל שנקטה הנתבעת נגד התובע.

הנתבעת הגישה ביום 24.6.2008 תגובה לבקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל ובמסגרתה, עתרה  לדחייתה של התביעה על הסף מחמת מעשה בית-דין.

משהגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את בקשת הנתבעת ולהורות על דחיית התביעה על הסף מחמת מעשה בית-דין, לא ראיתי צורך לדון בבקשת התובע לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל.

תקציר הרקע הדיוני והשתלשלות הדברים מאז הוגשה התביעה

2.         לנוכח אופן התנהלותם של הצדדים בתביעה הנדונה, שהביאה לחלוף זמן כה רב מאז הוגשה התביעה ומאז הוגשו הבקשות עד הגיע שלב ההכרעה בהן, ראיתי לנכון להביא בקצרה רק את עיקרי השתלשלות הדברים, הגם שבמסגרת זו לא יובא תיאורם המלא.

3.         התביעה הוגשה כאמור, עוד ביום 15.6.2008 ובד בבד עם הגשתה, עתר התובע לסעד שלפיו יעוכבו הליכי ההוצאה לפועל שנקטה נגדו הנתבעת לשם ביצועו של פסק-דין שניתן נגדו בבית משפט זה ביום 17.10.2007, בת"א 707576/06 (להלן - התביעה הראשונה). בהחלטה שניתנה עוד באותו יום (15.6.2008) על-ידי כבוד השופט מוריס בן-עטר ז"ל, נקבע דיון בבקשה ונקבע כי "עד מועד הדיון יעוכבו ההליכים נגד המבקש בתיק הוצל"פ (ירושלים) 03-32872-07-9".

הדיון נקבע ליום 23.6.2008, ונדחה ליום 25.6.2008. קודם לדיון, ביום 24.6.2008, הגישה הנתבעת את תגובתה לבקשה, ובמסגרתה עתרה לדחייתה של התביעה על הסף, מחמת מעשה בית-דין.

בדיון שהתקיים ביום 25.6.2008 בפני כבוד השופט בן-עטר ז"ל, הגיעו הצדדים להסכמה שאושרה בהחלטת בית המשפט, שלפיה ההחלטה תינתן על בסיס בקשת התובע, תגובת הנתבעת ותשובת התובע, שתוגש עד יום 10.7.2008. כן נקבע שעד מועד זה יגיש התובע מסמכים נוספים מהתביעה הראשונה.

מאז ההחלטה מיום 15.6.2008, לא נקבע שעיכוב ביצוע הליכי ההוצאה לפועל יעמוד בעינו עד מתן החלטה, כך שלכאורה פג זה מכבר. עוד יוער, שגם לא נמצאה בתיק בית המשפט כל בקשה של הנתבעת לארכה להגשת כתב הגנה עד מתן החלטה בבקשה האמורה, או עד מועד אחר. כך שלכאורה, המועד להגשת כתב ההגנה חלף ועבר זה מכבר.

4.         ביום 13.7.2008 הגיש התובע את המסמכים שנדרש להגיש, וכן הגיש בקשה לדחיית המועד להגשת תשובתו, מהטעם שבין הצדדים מתנהל משא ומתן ליישוב המחלוקות. בהחלטה מיום 16.7.2008 נעתר בית המשפט לבקשה וניתנה ארכה, כפי שהתבקשה, עד יום 20.7.2008. מאז הוגשו עוד בקשות רבות על-ידי התובע, שבהן טען שהצדדים מנהלים ביניהם משא ומתן. ארכה אחרונה ניתנה לתובע להגשת תשובתו ביום 18.8.2008, ולפיה היה עליו להגישה עד יום 26.8.2008.

עד יום 13.2.2009, חרף חלוף כשישה חודשים, לא הודיעו הצדדים דבר ולא ביקשו דבר, גם לא הוגשה תשובת התובע או לא כל דבר אחר. לפיכך במועד זה ניתנה החלטת כבוד השופט בן-עטר ז"ל, שבה התבקשו הצדדים להודיע תוך חמישה-עשר יום אם הושג הסדר ביניהם בעניין התביעה. ביום 3.3.2009 הודיע התובע שעדיין מתנהל משא ומתן בין הצדדים, הנוגע גם לעניינים אחרים, ולפיכך התבקשה ארכה בת שלושים יום "להשלמת ההסכם ... וחתימתו". בקשה זו, נענתה בהחלטת בית המשפט מאותו יום (3.3.2009), שבה ניתנה ארכה כפי שהתבקשה.

מאז, במשך שנה תמימה, לא הודיעו הצדדים דבר, לא הגישו דבר ולא ביקשו דבר. לפיכך, ביום 21.2.2010 שב כבוד השופט בן-עטר ז"ל ונתן החלטה, שבה התבקש התובע לנמק תוך שלושים יום מדוע לא תימחק התביעה מחמת חוסר מעש.

רק אז, ביום 25.3.2010, נזכר התובע להודיע ש"הצדדים מצויים לקראת חתימת ההסכם ביניהם בעניין תיק זה" ומאחר שהצדדים מבקשים לסיים את המחלוקות גם בעניין ת"א 710278/07 (להלן גם - התיק הנוסף), הם זקוקים לשהות בת ארבעים וחמישה ימים נוספים.

5.         בחודש אפריל 2010 הועברה התביעה להמשך שמיעתה לפניי. סמוך ליום 28.4.2010 הועברה לעיוני הבקשה האחרונה, ובהחלטה מאותו יום (28.4.2010), נקבע שעל התובע להגיש הודעת עדכון באשר להתקדמות המשא ומתן שבין הצדדים, וזאת לכל המאוחר עד יום 6.6.2010. בקשה דומה לקודמתה, שגם בה הוזכר התיק הנוסף, הגיש התובע ביום 8.6.2011. בהחלטה מאותו יום נקבע כי ניתנת לצדדים ארכה להגשת הודעתם עד יום 8.7.2010. עוד נקבע, כי אם לא תוגש הודעה, יועבר התיק אליי לקביעת מועד דיון.

באופן לא מפתיע, גם הפעם לא הגישו הצדדים דבר, ולאחר שהמתנתי למעלה מחודש מהמועד שעד אליו היה על הצדדים להגיש הודעת עדכון, ניתנה החלטה ביום 10.8.2010, שבה נקבע שיתקיים קדם משפט ביום 9.1.2011.

בדיון זה התייצב רק בא-כוחו של התובע, ובמהלכו העליתי את אפשרות לאחד את התובענה הנדונה עם התיק הנוסף. הצעה זו באה על רקע כל אותן בקשות דחייה חוזרות שכאמור, הוגשו על דעת הנתבעת, ושבהן נטען שהמשא ומתן שמתנהל בין הצדדים מתייחס לשתי התובענות. בהתאם להצעתי, הגיש התובע את הבקשה לאיחוד התביעות ביום 23.1.2011. לאחר עיכובים רבים ולא מוצדקים מצד הנתבעת בהגשת תגובתה לבקשה זו (ראו על כך בין השאר, בהחלטות מתאריכים 31.3.2011, 20.4.2011 ו-17.5.2011), הוגשה תגובתה רק ביום 8.5.2011. ביום 12.5.2011 ניתנה החלטת כבוד השופט עבאס עאסי, שלפניו נשמע התיק הנוסף, הקובעת שהתביעה הנדונה לא תאוחד עם זו שנשמעת לפניו.

6.         לאחר ארכה נוספת שניתנה לתובע, הגיש הוא ביום 12.6.2011 - כשלוש שנים לאחר המועד שנקבע מלכתחילה - את תשובתו לתגובת הנתבעת.

בהתאם להחלטה מיום 13.6.2011 ניתנה לנתבעת אפשרות להשיב עד יום 26.6.2011, ונקבעו מגבלות להיקף התגובה (גודל גופן ומספר עמודים). חרף ארכות שניתנו לנתבעת לבקשתה (ראו החלטות מתאריכים 21.6.2011, 26.6.2011, 29.6.2011 ו-1.7.2011), לא הוגשה תגובתה במועד, אלא רק ביום 5.7.2011, ועל-פי מראה-עין, היא גם חורגת ממגבלות היקפה, שנקבעו כאמור.

עיקרי העובדות הרלוונטיות